מזרח פורטוגל שונה מאוד, מהרבה בחינות, מאזור השפלה וחוף הים. הרבה יותר הררי, מוצא חלק ניכר מהנהרות "הפורטוגליים" (אלה שאינם מגיעים מספרד השכנה), אוכלוסיה אחרת- יותר כפרית ויותר פשוטה. הממשלה עשתה רבות לקירוב האזור למרכז בסלילת רשת כבישים מפותחת ביותר המקלה מאוד על התנועה.
שטח מאוד מובהק בתוך כל החלק המזרחי הוא "רמת הכוכב", סרה ד'אשטרלה בפורטוגלית, רכס המגיע לגובה של 2000 מטרים ובו, בחורף, הרבה מסלולי סקי ובקיץ מקור לגבינות המיוחדות.הרכס מכיל ערים קטנות כמו קובייה, גוארדה, הגבוהה ביותר בפורטוגל, סייה, גובייה ועשרות כפרים ססגוניים.
לאוהבי טרקים בפורטוגל- מראש הרכס, נקודה הנקראת "טורה",Tore היינו מגדל, יש אין-סוף מסלולי-הליכה ברמות שונות כולל מסלולים לרכיבה על אופניים רגילים ואופני-שטח.
ממזרח לרכס, עד הגבול עם ספרד, השטח כמעט מישורי למעט נקודות מסוימות של הרים נמוכים-יחסית שהם שריד להתפרצויות געשיות מהעבר הרחוק. מאפיין את השטח שטחים נרחבים של סלע לבה או גרניט המשתרעים על פני הקרקע ותופעת "הבולדרים"- סלעי-ענק עגולים, בניהם בנו המקומיים את בתי-האבן שלהם, מופע המופיע באופן מרהיב בכפר "מונסנטו" עליו גם ניצב מבצר טמפלרי מהמאה ה-13.
היבט מרכזי מבחינתי בטיולים לפורטוגל הוא ההתעוררות המתקיימת מזה כעשרים שנים בקרב צאצאי-האנוסים החיים באופן מובהק באזור. על זאת ארחיב את הכתיבה.
ב-1492, כידוע, הכריזו המלכים בספרד על גירוש היהודים משטחה. מתוך כ-300 אלף יהודים, (על פי ההערכה המרחיבה) בחרו 120 אלף לעבור לפורטוגל השכנה. הפורטוגלים נודעו בסובלנות שלהם כלפי היהודים, המעבר היה יבשתי ולא חייב התארגנות להפלגה, היו קרובי-משפחה וכדומה סיבות טובות.
הרב יצחק אבוהב יצא לפורטוגל כבר כשהחלו להגיע מארמון "אלהאמברה" שבגרנדה, בו התיישבו המלכים בינואר 92 לאחר סילוק המלך המוסלמי האחרון, השמועות על מזימה לגרש היהודים. הוא סיכם עם מלך פורטוגל דאז, ז'ואאו השני, על הגעת היהודים, היכן יוכלו להיכנס לארצו, מה יהיו דמי-הכניסה אותם ייאלצו לשלם ועוד.
המגורשים התיישבו מיד קרוב לגבול עם ספרד, למעט העשירים ביותר שהמשיכו והתיישבו בליסבון ובפורטו. ההתיישבות קרוב לגבול מכמה סיבות- ראשית , ההליכה הרגלית בדרך הייתה מעייפת. זקנים נפלו מתו ונקברו, נשים ילדו והתקשו בטיפול בעוללים תוך כדי מסע. נוסף על-כך היה יידע בהיסטוריה היהודית הקרובה. מצרפת השכנה היו מספר גירושים במהלך המאה ה-14. היהודים גורשו, הוחזרו, שוב גורשו ושוב הוחזרו, לפי מצב הרוח והאוצר של המלכים. מנהיגי היהודים סברו כי המלכים הקטולים מספרד יבינו עד כמה הגירוש הזיק להם- כמעט כל שכבת הביניים של גובי-המיסים, מנהלנים, יצרני תעשייה זעירה, מתורגמנים וכדומה יצרו חור בחברה ובכלכלה הספרדית .התיישבות קרוב לגבול תאפשר, על כן, לחזור עם הקריאה שתבוא.
בינתיים, לאחר שישבו והתבססו והשתלבו בחיי האיכרים (בחלק מהישובים היוו מיד רוב), המשיכו יהודים לסייע לאחיהם ה"נוצרים החדשים" שנותרו בספרד- שלחו אליהם בסתר מוהלים, אוכל כשר, סיפרו להם על תאריכי החגים, השיאו זוגות ועוד. למלכה איזבלה היו מרגלים בכל מקום והם סיפרו לה על כך. היא רגזה מאוד אך לא יכלה לעשות מאומה.
עת הנקם הגיע עם מותה של מלכת פורטוגל, אשתו של המלך מנואל הראשון ואחת מבנותיהם של המלכים הקטולים (כך כונו מלכי ספרד בכינוי שהעניק להם האפיפיור אלכסנדר השישי שהיה ממוצא ספרדי).
חרף המאבקים ואף המלחמות שהיו בין ממלכת פורטוגל מאז הקמתה במאה ה-12, לבין ספרד, שרצתה לשלוט על הפורטוגלים, נוצר מנהג מוקדם למדי על-פיו מתקיימים נישואים הדדיים בין נסיכי הממלכות, בתקווה הדדית כי פעם ירש אדם אחד את כתר שתי הממלכות ויאחדן (כפי שאכן קרה ב-1580 עם פיליפ השני מספרד שהיה נכדו של אותו מנואל). על-כן, מיד כשנפטרה אשתו, מיהר מנואל וביקש מהמלכים הקטולים את יד בתם הצעירה ביותר שעדין חיה רווקה בארמונם. כאן קפצה המלכה. "אם אתה מבקש את ידה של בתי הצעירה, סלק תחילה את כל יהודי פורטוגל", ענתה לו.
המלך התלבט. הוא רצה מאוד לשאת את הנסיכה אך לא רצה לגרש את יהודי פורטוגל, הותיקים ולא את אלה שמקרוב באו, ביודעו עד כמה הם תורמים לו. אספר בקיצור כי עשה להם "תרגיל מסריח"- הורה להם להתנצר, כאילו, מרצונם, אך הבטיח ספינות בנמלי ליסבון וטבירה שבדרום, בתאריך מסוים, למי שיבחר לעזוב.
רובם ארזו מיטלטליהם וביום המיועד הגיעו לנמלים אלא שאניות לא היו שם. במקום זאת התנפלו עליהם כמרים והתיזו עליהם מים "קדושים", גררו זקנים לכנסיות, קרעו תינוקות מזרועות אימותיהם והטבילו אותם באגני-הכנסיות.
ביום אחד הפכו רבבות לנוצרים בעל כורחם והם חזרו למקומות יישובם.
אם בספרד רבו "הנוצרים החדשים" למרות שההתנצרות הייתה בדרך-כלל אישית, כאן, כשכולם התנצרו באחת, היה להם מאוד קל להמשיך ולשמור על המסגרות המשפחתיות והקהילתיות ולהיות "יהודים בסתר", בשם ובפועל. לכאורה היו נוצרים אדוקים ועליהם נאמר ה"יותר צדיקים מהאפיפיור"- בתיהם מלאים איקונות נוצריים ופסל הצלוב בכל פינה מעוטר בזרים. על שערי הבתים צלבים לרוב. הקפידו ללכת לכנסיות בימי א, להתפלל בקול רם. אך מנגד,הנשים פיתחו מתכונים שונים שאפשרו להן לשמור על הכשרות. למשל למדו להחליף את שומן החזיר בשמן זית, למדו להכין נקניקיות מבשר עוף אך שידיף ריח של חזיר וכדומה.
ב-1536 הוקמה האינקוויזיציה בפורטוגל, שהייתה נוקשה יותר מאשר זו של ספרד. שליחיה הגיעו גם לעמקי הסרה ד אשטרלה. יהודים בסתר ברחו לאזורים מבודדים יותר כגון סרה ד אסור, אליה אנו מגיעים בטיולינו המיוחדים, ולסרה קארמולו שמצפון לעיר האוניברסיטה קואימברה.
רבים ברחו לעולם "החדש, דרום אמריקה, בהנחה כי שם יד האינקוויזיציה לא תגיעם אך היא הגיעה גם לאמריקה. הסניף הנוקשה שלה היה במכסיקו-סיטי והיה עוד אחד בפרו.
תופעה מעניינת ביותר אותה אנו פוגשים בטיולינו בסרה ד אשטרלה, נראית לא הגיונית במידה רבה והיא מקסימה את כול מטילנו. ה"יהודים בסתר" עשו הכול כדי להיראות נוצרים מושלמים. יחד עם זאת, טרחו וחצבו באבן בתיהם שני סוגים של חציבות- האחת, שורה שלימה של צלבים מוזרים, לפחות 40 ואריאציות שונות אותן נראה בכל ישוב הידוע כי הם היו בו. המעשה השני היה קטימת הכניסות לבתים באפן ברור ומובהק אותו אנו רואים עד היום.
בעיר גוארדה טרחו עובדי העירייה לסמן היטב כל בית ברובע היהודי לשעבר, בו נמצאים הסימנים האלה, אך אנו מוצאים אותם, כאמור, גם בישובים אחרים. רבעים יהודים לשעבר מזוהים היטב על פי הכניסות הקטומות.
סימני הצלבים המסתוריים
אינני מוצא הסבר הגיוני לכך. עם המטיילים בטיולים מאורגנים לפורטוגל אנו מנסים להעלות כל מיני השערות אך תשובה מובהקת אין.
כחלק מתופעה הקיימת בכל העולם בו חיו יהודים בסתר, במיוחד בדרום-אמריקה, בה אנשים המסתייעים באינטרנט מגלים כי ה"מנהגים המוזרים" שהם נוהגים לשמור כי כך למדו מהוריהם וסביהם, הם מנהגים הקשורים ליהדות, מתקיימת התופעה בעוצמה רבה גם בפורטוגל.
דלתות קטומות
בשנים האחרונות חלה התעוררות מעשית. מעבר למוזיאונים הקיימים כבר בבלמונטה ובטראנקוזו, הוקם לפני מספר חודשים מוזיאון יהודי חדש בעיר קשטלו-בראנקו וישנן הכנות להקים מרכזים יהודיים בעיר סייה ובקובייה הסמוכות. בבלמונטה הוקם מלון חדש וכשר בשם "הר סיני" ובתי-מלון דומים עומדים להיות מוקמים בכל מרחב "רכס הכוכב", להביא לשם תיירים יהודיים וצאצאי-אנוסים, לחזור למקורותיהם היהודיים.
טיול מאורגן לפורטוגל מחזיר אותנו לתקופה הירואית של בני-עמנו שסיכנו עצמם במוות להם ולכל בני משפחתם, אך החליטו כל בוקר מחדש, להמשיך ולהיות יהודים!
טיולים מאורגנים לפורטוגל