תורכיה משופעת בנהרות שמנקזים את רכסי ההרים הגבוהים שבתחומה (הרי הפונטוס בצפון, הרי הטאורוס בדרום וגוש הרי ארמניה במזרח). בשנות ה- 50 הוחל בבדיקת הכדאיות בהקמת תחנה הידרו-אלקטרית בחלקו העליון של נהר הפרת, בקרבת העיר קבן (Keban). במהלך השנים 1960-1950 הורחב פרויקט הסכרים ונכלל בו מרוצו התחתון של נהר הפרת ונהר הטיגריס (החידקל). בשנים אלו הוקמו צוותים שנועדו להכין תוכנית לניצול מקורות המים, למפעלי השקיה ובניית תחנות הידרו-אלקטריות להפקת חשמל. עד כה הוקמו או שנמצאים בשלבי בנייה 193 סכרים ברחבי המדינה.
פרויקט יוקרתי הינו מפעל הגא"פ (GAP- G?neydoge Anadolu Projesi =Southeastern Anatolia Project) כולל את 2 הנהרות העיקריים; הפרת (Euphrates) שזורמים בו כ 45-35 מיליארד ממ"ע בשנה, והטיגירס - החידקל (Tigris) שזורמים בו כ 40 מיליארד ממ"ע בשנה. נביעות המים של הנהרות נמצאים בהרים שגובהם 4000-2500 מ' ומכוסים שלג ברוב ימות השנה. בזרימתם של הנהרות דרומה לעבר המפרץ הפרסי, הם חוצים שטח נרחב בדרום-מזרח תורכיה, שהיינו אזור שחון בחלקו. בשנת 1968 הוחל בתכנון מפורט של הפרויקט היוקרתי ואז החלו המחקרים הגיאולוגיים, בכדי לקבוע את מיקום הסכרים.
תחום הפרויקט גובל בדרום בסוריה, ובדרום-מזרח בעיראק. השטח שנכלל בתחום הפרויקט הוא 75,358 קמ"ר, שהם % 9.7 מכלל שטח תורכיה (פי שלוש משטח מדינת ישראל). שטח זה מהווה % 22 מכלל השטח הראוי לחקלאות בתורכיה (שהוא כ:85 מליון דונם). בשלב ראשון החלו בהשקיית מישורי חרן במים שנאגרו בסכר אטא-טורק (בעזרת 2 מנהרות להזרמת מים, שנקראות סנליאורפה 1 ו- 2). בשלב השני של הפרויקט נכלל נהר הטיגריס, תוך איתור שטחי חקלאות נוספים בקרבת הערים מרדין וצ'יזרה.
על נהר הפרת נבנו עד-כה 5 סכרים : סכר הקבן (Keban; העליון ביותר), סכר קרהקייה (Karakaya), סכר אטא-טורק (Atat?rk; שהוא הגדול בתורכיה), סכר בירצ'יק (Birecik) וסכר כרכמיש (Karkami?).
על נהר הטיגריס ( שנקרא בחלקו התחתון דיקלה נהרי - החידקל) נבנים 2 סכרים גדולים: סיזרה (Cizre) בקרבת הגבול עם סוריה, וסכר אילוסו (Ilisu). במים שיאגרו בסכרים אלו ניתן יהיה להשקות שטח של 5 מליון דונם בקירוב (בנוסף נבנים סכרים קטנים יותר על יובלי הנהרות). נהר החידקל זורם בשטח הררי ויצר עמק נהר עמוק וצר, על-כן פריסת האגם לפני סכר אילוסו תהייה ארוכה ביותר לאורך כ: 140 ק"מ (האגם יכסה שטח של 300 קמ"ר).
מפעל יוקרתי נוסף החל לפני מספר שנים בצפון-מזרח המדינה על נהר הצ'ורו. הנהר מנקז שטח נרחב, בעיקר את המורדות הדרומיים של הרי הפונטוס, בכל שנה זורמים בנהר בעונת השיטפונות כ: 12-10 מיליארד מטרים מעוקבים של מים לעבר הים השחור. רובו של הנהר זורם בתורכיה, אולם שפך הנהר לים השחור נמצא בגרוזיה (גיאורגיה). בקטעים מסוימים זורם הנהר בקניון מרשים שחוצה מחשופי סלעים מגמתיים ומטמורפיים (גרניט, צפחה, ובזלות קדומות) כמו בקרבת העיירה יוספלי או למרגלות העיר ארטוין. בשנת 1956 החל המיפוי של רכסי ההרים הגדולים בתורכיה (הטאורוס, הפונטוס, שלשלאות ההרים במזרח והר האולה-דאג'), מיפוי זה היווה את הבסיס להחלטות גדולות על מיקומם של הסכרים. כאבור מספר שנים החל להתגבש הרעיון של סכירת נהר הצ'ורו.
בראשית שנות ה: 80 החלה בדיקת הכדאיות להקמת סכר אחד על נהר הצ'ורו, כדי לספק חשמל לערים ולכפרים הנמצאים ברצועת החוף הצפון-מזרחי של הים השחור. לפני מספר שנים הוחלט לשנות את התוכנית ולהרחיבה. אז החלו בסקרים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים לאורך הנהר, לקראת בניית 5 סכרים. חמשת הסכרים תוכננו תוך התחשבות בגורמי טבע וסביבה. למעט עיירה אחת ושני כפרים (כולל העיירה יוספלי) הסכרים תוכננו ללא פגיעה בנוף האנושי משני צידי הנהר. הוקמה מינהלה ונבחר להתחיל בסכר הנמוך ביותר (שם הפרויקט - ?aruh Artik Durgum Akacak). הסכר הראשון-התחתון נבנה במורד הנהר, בקרבת הגבול עם גרוזיה, ליד הכפר מורטלי (M?ratli) שם הולך ומסתיימת עבודת הפתוח של הסכר לקראת קליטת מי שיטפונות בחורף 2005. הסכר השני במעלה הנהר הולך ונבנה ליד העיר בורצ'קה (Bor?ka). הסכר השלישי נבנה למרגלות העיר ארטווין, השוכנת על מדרון תלול בגדה המערבית של הנהר. סכר זה נקרא דרינר - Deriner, =העמוק ביותר. הסכר הרביעי יקרא ארטווין והחמישי בקרבת העיירה יוספלי, שם סומנו על הסלעים קווים של גובה פני המים בעתיד עם השלמת הסכר החמישי. תושבי העיירה יודעים כבר שעליהם להעתיק את מקומם ורובם קיבלו חלופות למגורים. למרות הקשר העמוק של התושבים למקום, רובם מבינים את הצורך בפתוח האזור ותיעושו. המים שיאגרו (בניגוד למים מסכרי הפרת והטיגריס) לא ישמשו לחקלאות, שכן אין בקרבת מקום שטחי קרקע ראויים. אולם הכוונה העיקרית לסכירת הנהר, ליצירת טחנות אלקטרו-חשמליות שיספקו בסיס לתיעושו של האזור. נראה שמאחורי כוונה זו עומד גם הרעיון של מכירת חשמל זול למדינות השכנות.
כל הנוסע על הכביש שבין יוסיפלי - ארטווין לחוף הים, יכול לראות את פעולות הפתוח האדירות של הסכרים הנבנים. אין ספק שלאחר סיום העבודות תשתנה האקולוגיה של חבל ארץ זה וימים יגידו האם הייתה הצדקה לפעולות פתוח אלו.