כבר ביציאה משדה התעופה בטנריף, ניתן היה לחוש באווירה הקצית, החום הנעים, הסנדלים, החצאיות הקצרות, והנוף המוזר משהו גוונים שחורים, שיחים ירוקים, קוצניים, בתים לבנים נמוכים ברובם ועם זאת צבעוניים, במבט קרוב באנשים ניתן היה לראות הגוון השזוף, העיניים הכהות, הידיים המיובלות, והבגדים הפשוטים.
במרחק של שעת ומחצה ממדריד מעל מימי האוקיאנוס האטלנטי, שוכנים להם האיים הקנאריים השייכים לספרד, איים מופלאים אלה הינם ארכיפלג של 7 איים עיקריים עם כשני מיליון תושבים ועוד ששה איים קטנטנים שרובם לא מיושבים.
איים אלה שמקורם וולקני ומיקומם המיוחד באוקיינוס האטלנטי נתנו להם מאפיינים ייחודיים מבחינה גיאולוגית ובוטנית והתוצאה היא נוף שאין דומה לו באירופה ובאפריקה. התנאים המיוחדים של איים אלה גורמים לאקלים יציב עם שינויי טמפ' מתונים ( ממוצע של 22 מעלות בחופים) והבדלי טמפ' קטנים בין היום והלילה. אקלים זה של אביב נצחי מאפשר טיול לאיים הקנריים של יותר משמונה מיליון מבקרים הנמשכים לאיים אלה.
לאיים הקנאריים חופים נהדרים וקו חוף שאורכו כ-1500 ק"מ המספקות אפשריות אינסופיות להנאה מרבית. באיים קיימים חופי צוקים, והן חופי חול רחבי ידיים, חופי דיונות של חול לבן ושל חול וולקני שחור.
מימי באוקיינוס הקרירים בשל זרם הגולף הנע מצפון לדרום מביא עימו דולפינים ולוויתנים גדולים ממינים שונים. הגוון הכחול העמוק מעיד על עומק המים המגיע עד 3000 מטר בין כמה מהאיים.
לאיים הקטנים ששטחם קטן (7447 קמ"ר) משטחו של האי קורסיקה מגוון עצום של נופים שונים, הרי געש, רמות געשיות, יערות עד צפופים ועד לשדות ירוקים, מטעי בננות ואבוקדו, כרמים מזנים לא מוכרים הגדלים בדרך ייחודית. הטבע באזור זה שימר על נופים אבודים, ניתן למצוא כאן מינים שונים של צומח אנדמי כדוגמת הדקל הקנרי או האורן קנרי, הצמחייה מגוונת ועשירה מאוד שהוכרזו על ידי אונסק"ו כעל נכסים עולמיים. מתוך 2000 זני צמחים הקיימים באיים כ- 600 הם אנדמיים ולא קיימים בשום מקום אחר בעולם.
כ 40 אחוז משטחי האיים הוכרזו כפארקים או שמורות טבע. 4 פארקים לאומיים הוכרזו באיים הקנאריים ביניהם פארק נסיונל דה לאס קאניאדאס דל טיידה (Parque Nacional de las Canadas del Teide) בטנריף שבמרכזו נמצא הר הגעש טיידה. הפארקים האחרים הם פארק נסיונל דה גאראחונאי (Garajonay) שבאי לה גומרה בו נמצא יער גשם של ער אציל, פארק נסיונל דה טימאנפאיה (Timanfaya) שבאי לנזאורוטה בו נמצא הרי געש פעילים, ופארק נסיונל דה לה קאלדרה דה טאבוריינטה (Caldera de Taburiente) שבאי לה פאלמה.
בתקופות ההיסטוריות המוקדמות הגיעו לאיים היוונים ורומאים שהציגו את האיים מקום מושבם של הנימפות (הספרידות) המשגיחות על הגן המבורך בפאתי מערב של העולם. במהלך השנים נודעו האיים כ" איי המזל" (Fortunate Islands) בהמשך השתנה שמם לאיים הקנאריים בשל שפע הכלבים ("cans" באי גראן קנריה. במהלך חיפוש אחר טריטוריות חדשות מגלים האירופיים את האיים שהיו מאוכלסים בבני אדם המצויים בתקופת האבן, בני אדם שסגדו לשמש ולירח, אנשים שניהלו את חייהם ברעייה בקיום חקלאות פרימיטיבית, רובם חיו במערות, אך היו מתקדמים בתחום המוסרי והדתי, פולחנים מורכבים במקומות לא נגישים, כשפים, וחניטה הדומה לזו של מצרים ובני האינקה. הם כונו בשם הכולל גואנצ'ים, ואם זאת בכל אי שנקראו הילידים אחרת. כיום רווחת הסברה כי הגיעו מצפון אפריקה (מרוקו) משבטים ברברים במילניום הראשון לפני הספירה.
השתלטות הספרדים במאה ה- 15 על האיים לווה בהתנגדות הגואנצ'ים אשר נטבחו בהמוניהם, הובלו לעבדות והוטמעו בכוח, ובאין מוצא הוביל גם להתאבדויות המוניות מעטים שרדו מהלך זה. ממלכת קסטיליה הופכת את האיים לבית היוצר לתפיסה חדשה של השתלטות עבור העולם "החדש" ולשדה ניסויים עבור גידולים חדשים המגיעים מאמריקה במאה- 16 קני סוכר ולאחר מכן יין, במאה ה- 17 תעשיית צבע השני על בסיס שיחי הצבר שהובאו מדרום אמריקה, ובמאה ה-19 בננות ועגבניות. בשנות השישים של המאה ה-20 החליט מושל ספרד באותם ימים, פרנקו, ליצור באיים גן עדן לנופשים, תכניתו הצליחה מעל למשוער והביאה לצמיחה משמעותית בכלכלת המדינה. תושבי האיים המשיכו לדרוש עצמאות מספרד, עד שבאוגוסט 1982 הוכרזו כאחת מ-17 אוטונומיות מדיניות בספרד.
התרבות המקומית המנסה לינוק מהשורשים הגואנצ'ים האבודים התמזגה עם הזרמים הספרדים הדומיננטיים שהגיעו מהיבשת האירופאית, ומושפעת מהרוח הדרום אמריקאית החזקה שהובאה ממרחקים, השפעה נוספת היא מאפריקה קרובה. תוצאת כור ההיתוך היא יצירתו של אחת הקרנבלים הנוצצים בעולם (שני רק לקרנבל בברזיל), הקרנבל באיים הקנאריים שמח וססגוני במיוחד וכולל תהלוכות, תחפושות, הופעות , מוסיקה וריקודים ונערך בבירת האי טנריף בחודשים פברואר- מרץ, החגיגות נמשכות מספר ימים, והנאה מרובה!
המטבח הקנארי הוא עוד סימן זהות לכור היתוך והיא מבוססת על מרכיבים מקומיים הכוללים דגים טריים ובשר עיזים, ירקות מקומיים בעיקר תפוחי אדמה בקליפתם המורתחים במי מלח עד שהם מקבלים צורה מקומטת המוגשים עם מוחו (Mojo) אדום או ירוק. בכל מסעדה באזורים הכפריים יגישו עם הארוחה קנקן יין, בדרך כלל יין שנעשה על ידי בעל המסעדה שאסור לשכוח לשבח את טעמו. במקרים אחרים יכבדו אתכם במשקה חריף במבוסס על קנה סוכר, ואסור לסרב!